כך אמר פרופ' רוברט לאנגר, שגם מעודד נשים רבות להתמקצע בתחומים אלה.
במסגרת יוזמה לעידוד שיתוף פעולה רב-צדדי בין מדענים, שלחה לאחרונה מחלקת המדינה האמריקאית משלחת של מדענים לביקור בדנמרק, איטליה, אסטוניה וישראל. המשלחת, שהגיעה לישראל בשבוע שעבר, כללה את פרופ' רוברט לאנגר מה-MIT, המוסד הטכנולוגי במסצ'וסטס. פרופ' לאנגר הוא מהנדס הכימיה המצוטט ביותר בעולם, שהגיש למעלה מ-1,350 פטנטים וכתב מעל 1,400 מאמרים.
בין ההרצאות באוניברסיטאות והנהגת סדנת יזמות לחברות סטארט-אפ ביו-רפואיות וביו-הנדסיות, ישב פרופ' לאנגר עם הג'רוזלם פוסט, ודיבר על הקריירה שלו ועל תקוותיו למחקר עתידי.
"אני אוהב לחשוב שהעבודה שאנחנו עושים משנה את בריאותם של אנשים ומשפרת את חייהם", אמר פרופ' לאנגר.
כשנשאל איך זה להיות המהנדס המצוטט ביותר בהיסטוריה, הוא מיד הצטנע ועמד על כך שהקרדיט צריך ללכת לתלמידיו. בגאווה, ציין כי רבים מהם התפתחו מהלימודים שלהם ב-MIT והקימו חברות סטארט-אפ משלהם, או הביאו את מחקריהם לאוניברסיטאות אחרות.
"מחקר יכול להיות מנוצל כדי לשפר ולהעמיק את ההבנה של מדענים אחרים בתחום מסוים, ובכך לאפשר להם לבנות על התגליות שלהם."
למחקריו של פרופ' לאנגר היתה השפעה מרחיקת לכת. בין התחומים בהם עבד היה אנגיו-ג'נסיס, שזה מציאת דרכים לעצור ולשלוט בכלי הדם, שהובילו לטיפולים חדשים בסרטן ועיוורון; הנדסת רקמות – שילוב של חומרים ותאים כדי ליצור רקמות ואיברים חדשים, (כולל שימוש בו כדי ליצור איברים על שבב), המוביל ליצירת עור מלאכותי לקורבנות אש המכוסים בכוויות; וננוטכנולוגיה במערכות אספקת תרופות, או דרכים של מתן תרופות לחלקים של הגוף, המפחית את תופעות הלוואי ובמקרים רבים, מאריך את החיים.
עבודתו של פרופ' לאנגר בהנדסת רקמות, ובמיוחד בפולימרים סינתטיים ביו-הנדסיים, פתחה שדה רחב יותר בתחום הביו-הנדסה, וחוללה מהפכה ברפואה. הוא הסביר שהרעיון הזה נולד לפני 40 שנה, כאשר חברו, מנתח בבית החולים הכללי של מסצ'וסטס, ציין שבשל רשימות המתנה ממושכות להשתלות, ילדים שחוו כישלון בכבד מתו לעתים קרובות בעת ההמתנה לתור שלהם. השניים אז החלו לדון בדרכים לשילוב חומרים ותאים כדי ליצור פיגומים, ובכך ליצור רקמות חדשות.
עבודתו על מתן כימותרפיה ישירות לאתר הגידול פתחה דלתות לטיפול בסוגי סרטן ספציפיים, כמו סרטן המוח וסרטן עמוד השדרה. הטיפול בסרטן המוח בעבר היה לובוטומיס – הסרה של חלקי המוח – אך הוכיחו שזה רק מזיק לחולה ולא יותר מזה. פרופ' לאנגר אמר כי מטרת המחקר שלו היא ליצור "ראשי חץ" המכוונים את התרופה לכיוון הגידול, וכי מחקר זה הינו מאתגר מאוד ודורש הבנה מעמיקה של הביולוגיה או הביוכימיה של תאים אלה. המכשול השני, הוסיף, הוא "כמו סוג של משחק פאקמן, [חלקיקים אלה] עוברים גם בחלקים של הגוף שאוהבים לבלוע את החלקיקים האלה. צריך לשים מולקולות "מסווה" על אותם חלקיקים כך שאותם "pac-man-like" מקרופאג'ים לא יזללו אותם."
כאשר נשאל פרופ' לאנגר על הרושם שעשה עליו המחקר הביו-רפואי והביו-הנדסי בישראל, אמר: "אני חושב שישראל יוצאת מן הכלל". רבים מתלמידיו לשעבר הם דיקנים או פרופסורים באוניברסיטאות ובמכללות כאן בארץ. כשנשאל על המחקר מרחיק הלכת של MIT, הוא אמר כי הוא חושב שתלמידיו לשעבר הביאו את MIT לישראל. הוא הוסיף גם כי גורם מרכזי להצלחה בתחום הביו-רפואי בישראל הוא היזמות ההולכת וגדלה, כאשר התיאורטי מתרגם למעשי.
פרופ' לאנגר אמר כי הוא מקווה שיותר ילדים ישראלים ימשיכו ללמוד מקצועות מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה), והוסיף: "אני רק חושב שזה שדה נהדר. אווירונאוטיקה או חלל, או ביו-הנדסה, אני חושב שחשוב ללמוד את היסודות, אבל אחרי הקולג', רצוי לגלות איך הם יכולים להשתמש בידע הזה ולהחיל אותו על מנת להשפיע על העולם".
כשנשאל על המספר הקטן יחסית של נשים שבוחרות בקריירות בתחום המדע והטכנולוגיה, אמר פרופ' לאנגר כי הוא תומך ורוצה לראות יותר נשים נכנסות לתחומים אלה. הוא הזכיר כמה מדעניות ידועות, תלמידות לשעבר שלו, שהתחילו ב-MIT ולאחר מכן הגיעו לישראל, וביניהן: שולמית לבנברג, דיקן הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון, המדורגת כאחת מ-50 המדענים המובילים על ידי הסיינטיפיק אמריקן; פרופ' סמדר כהן מאוניברסיטת בן גוריון, מדורגת במקום ה-11 כאישה החשובה ביותר בישראל; פרופ' אדית מתיוביץ מלמדת מדע וטכנולוגיה בהנדסה באוניברסיטת בראון; ופרופ' שרון גרכט בבית הספר ג'ון הופקינס וייטינג להנדסה.
פרופ' לאנגר הוסיף כי הוא פגש "כמה דוגמאות מצוינות של נשים ישראליות שבחרו בקריירה בתחומי המדע", והוסיף כי בתו משלבת הן את ההיבטים של המדע והן את עולם העסקים, ומנהלת חברתית של חברת ביוג'ן.
בעוד שהיום ישנן מדעניות רבות יחסית באוניברסיטאות אמריקאיות, בעבר זה לא תמיד היה כך. "התחלתי בקורנל, כמהנדס ב-1966, ובאותה שנה, מתוך 600 איש בכיתת ההנדסה שלי, רק ארבע היו נשים. השנה מספרן עומד על 50%". עוד הוסיף: "חשוב מאוד שיהיו לנו מודלים טובים של נשים לחיקוי וכן יש צורך בלעודד נשים להמשיך בסוגי הקריירה האלה".
"זה כבוד להיבחר על ידי ממשלת ארה"ב לייצג את ארה"ב," סיכם פרופ' לאנגר. "לבוא לישראל זה תמיד מיוחד בשבילי. יש לי כל כך הרבה סטודנטים שנמצאים כאן בפקולטה. אני חושב שחשוב לפתח שיתופי פעולה מדעיים טובים [בין המדינות שלנו] ככל האפשר".